" יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת "

" נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר, הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת "

"פסיכולוגיה חברתית" (ע"פ ויקיפדיה), הינו תחום החוקר את השפעת האנשים הסובבים את האדם על מחשבותיו הרגשותיו והתנהגותו, אם נפשט את זה אז "השפעה חברתית" משמעותה – מצב בו דעותיו או מעשיו של אדם מושפעים מאנשים אחרים.

לפני כ – 100 שנה היה אדם אחד שידע את שפת הדגים ופעם בשבוע היה יורד אל הנחל שזרם למרגלות ביתו ושוחח עם הדגים במשך מספר שעות. בוקר אחד בעת שיחתם שאל האיש את אחד הדגים, תאמר לי מדוע אתם מתאמצים לשחות נגד הזרם בעוד חלק מחבריכם שוחים ביחד איתו? ענה לו הדג – "רק הדגים המתים שוחים עם הזרם".

יהושוע בן פרחיה ונתאי הארבלי מלמדים אותנו עשה ואל תעשה, כיצד עלינו לעצב את הסביבה שלנו על מנת שהשפעתה תוביל אותנו למחוזות טובים של הצלחה ואושר. ההשפעה של האנשים סביבנו עלינו הינה עובדה מוגמרת, אך יש בידינו את היכולת לבחור באיזו סביבה לחיות וע"י כך ההשפעה שלה תעזור לנו להשיג את מטרותינו.

המהר"ל בפירושו מסביר שישנם שלושה סוגי יחסים בין האדם לסובבים אותו, [1] עשה לך רב – אנשים שאנחנו מעריכים ובאים להתייעץ איתם בנושאים מסויימים, [2] קנה לך חבר – החברים הסובבים אותנו ואנו שומרים איתם על קשר, [3] והוי דן את כל האדם לכף זכות – כל שאר האנשים שאין לנו חיבור אישי איתם (ובנוסף גם הרב והחבר).

[1] עשה לך רב – האמת שאתם מכירים אותו, כן ההוא במקום העבודה שמכיר את הארגון והעיסוק שלו הכי טוב וכל שאלה שעולה פונים אליו. או זה שאתם פונים אליו לייעוץ בכל מה שקשור לפיננסים, רפואה, עסקים, טכנולוגיה או כל נושא אחר (לדוגמא, על הכתיבה וגם בנושאים נוספים אני מבקש את עצתה של אשתי). המשנה מלמדת אותנו שחשוב לפנות לאנשים אחרים שהם מוקדי ידע בתחומם על מנת לצלוח מישורים שאנחנו לא מבינים בהם היטב.

[2] קנה לך חבר – "אמור לי מיהם חבריך ואומר לך מי אתה" המשפט הידוע חוזר בוריאציות שונות בספרות חז"ל הענפה כך למשל נכתב במסכת בבא קמא (צב:), "מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי" (דקל רע הולך אצל אילנות סרק) וכן באותו עמוד, "לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו". המשמעות בסופו של דבר היא שאדם נוטה להתחבר לאנשים הדומים לו. המשנה מציבה בידינו כלי חזק ביותר, כלי זה מאפשר לנו פעם אחת לאבחן את המקום שבו אנו נמצאים היום (החברים אליהם התחברנו מבלי לחשוב על כך), ופעם שניה שיש ביכולתנו לבחור את החברים הרצויים על מנת להגיע למקום מסויים שבו אנו רוצים להיות (עד כדי כך שאפילו כדאי לנו לשלם בשביל זה). בספר "הרגלים אטומיים" ממחיש המחבר ג'יימס קליר עד כמה חשוב להיות בסביבתם של אנשים החיים באורח דומה לאורח אותו אתה מעוניין לאמץ.

[3] והוי דן את כל האדם לכף זכות – בכל יום פוגשים אותנו אירועים שונים, שחלקם אינם נעימים לנו, למשל נהג שחתך אותנו בכביש, אדם שהעליב אותנו, נהג אוטובוס שסגר את הדלת לפני שעלינו ונסע ועוד כיד הדמיון והנסיון של כל אחד מאיתנו. המשותף לכולם הוא, שהם נגרמו כתוצאה מהמפגש שלנו עם אנשים אחרים. המשנה אומרת לנו שאם אנחנו מעוניינים בחיים טובים, עדיף לנו לנסות להבין את נק' המבט של הצד השני, שגם אם לא נסכים איתה בהחלט תוריד את רמת הפגיעה שנחוש מהסביבה,(אירועים מסוג זה יכולים ל"הרוס" לנו יום שלם ובמקרים של חזרה אף יותר מזה). ננסה להבין את דרך ההשפעה של זה באמצעות מודל אפר"ת מודל זה מבוסס על רעיונות מתוך גישתו של הפסיכולוג אלפרד אדלר ומתאר כיצד פועל מנגנון ההתנהגות של האדם בעקבות אירועים שונים, (אגב המודל משמש גם כאשר לא מעורב אדם אחר באירוע שקרה). המודל מורכב מארבעה חלקים:

[1] אירוע – כל דבר שקורה לנו בחיים ואנו קולטים אותו בעזרת אחד מחמשת החושים (ראייה, שמיעה, מישוש, ריח, טעם) – האירוע תמיד יהיה בזמן עבר ולא ניתן לשנות אותו או להשפיע עליו.

[2] פרשנות – הדרך שבה "מתרגם" האדם את האירוע שקרה, הפרשנות מושפעת לא רק מהאדם אלא גם ממצב הרוח שבו הוא נמצא – הפרשנות הינה מפתח לשינוי התנהגותי נכון.

[3] רגש – התחושה המתפשטת בגופו של האדם כתוצאה מהפרשנות שלו לאירוע מסויים, (אירועים דומים יציפו רגש אחר אצל אנשים שונים) – תוצאה אוטומטית שלנו לפרשנות, קשה מאוד לשליטה, ונסיון שינוי בשלב זה עלול להביא לשחיקה רגשית.

[4] תגובה – פעולה אוטומטית שמוכוונת ע"י התת מודע כתוצאה ישירה של הרגש שמופעל – לא ניתן לשליטה בשלב זה.

דוגמא לשימוש במודל בהקשר של האינטראקציה שלנו עם בני אדם אחרים יכולה להיות כזו:

אירוע – הלכתי על המדרכה ביום גשם ורכב עבר במהירות תוך שהוא משפריץ מים מהשלולית לכל עבר.

פרשנות – איזה בן אדם רע ולא מתחשב.

רגש – כעס, תסכול.

תגובה – כמה "איחולים" עסיסיים, נשאר טעון וכעוס למשך שארית היום על כמה אנשים לא מתחשבים בעולם הזה.

ננסה כעת באותו אירוע לשנות את הפרשנות ולראות כיצד הרגש והתגובה משתנים בהתאם:

אירוע – הלכתי על המדרכה ביום גשם ורכב עבר במהירות תוך שהוא משפריץ מים מהשלולית לכל עבר.

פרשנות – כנראה שהוא לא שם לב שיש שלולית כזו גדולה על הכביש.

רגש – חמלה, מחילה.

תגובה – נושם עמוק וממשיך הלאה, השפעה מזערית על המשך היום.

היכולת הזו לשנות את כל המציאות שלנו באמצעות שינוי נקודת המבט בלבד, מאפשרת לנו לחיות בנחת ולא להתרגש מכל אחד שטועה מסביבנו (חלק מהטבע האנושי) ובנוסף מאפשר לנו לשמור על קשרים טובים עם הקרובים לנו ועל דלתות פתוחות עם אלה שפחות.

נסיים בדוגמא יפה שמומחשת בקליפ של מרדכי שפירו בשירו הכל משמיים, בקליפ נראה הזמר בסיטואציות שונות – נהג שנוסע לאט, אדם שמפיל פירות על הכביש, מישהו שמנסה לחנות בחניה הפנויה שהוא רוצה לחנות בה. בכולן הוא מתרגם את הסיטואציה כמצב שמעכב אותו מלהגיע לראיון עבודה בזמן וכתוצאה מכך עולה בו רגש של כעס והוא מגיב בחוסר סבלנות ובחוסר התחשבות. לרוע מזלו כאשר הוא נכנס לראיון העבודה הוא מגלה בכיסא המראיין את האדם אליו התנהג בצורה לא נעימה. בסופו של הקליפ מתעורר הזמר משנתו ומגלה שכל זה היה רק חלום וכאשר הוא נפגש שוב (רק שהפעם במציאות) עם המצבים האלו הוא מפרש אותם כאנשים שצריכים עזרה ומתעורר בו רגש החמלה שגורם לו להגיב בעצירת האוטו עוזר לאדם שצריך עזרה וכמובן מגיע לראיון העבודה מול אותו אדם שעזר לו.

נסו לאבחן עם עצמכם היכן מבין השלושה נמצאים האנשים הסובבים אתכם, והאם הם "מושכים" אתכם למקום שאתם רוצים להיות בו או למקום אחר?