" רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַסֵּפֶר נִכְתָּבִין"
אחד הדברים הכי חשובים בכדי להגיע להצלחה הוא לסמן את המטרות הנכונות ולהמשיך בכיוון הנכון למרות כל המסיטים שבדרך.
"מתי אלמד לבחור נכון, להאמין, לראות שטוב, בלי להביט שוב לאחור, לבחור נכון." מילותיהם של אמיר דדון ואלעד ציטרין מהדהדות במוחי בכל פעם שאני תוהה לעצמי מה נכון לעשות במצב מסויים, באותה הזדמנות אני חושב על גילי וגלית המעידים על עצמם במילותיו של שייקה פייקוב כי "דרך המלך היא דרכם היחידה".
בכל יום אנחנו מדרשים לבצע אינספור החלטות חלקן קטנות ולחלקן השפעה רבה, אדם שמעוניין להגיע למטרותיו נדרש להחליט על הדרך בה הוא צועד אליהן ולפי זה יקבל את ההחלטות הללו, כאשר החלטה נכונה משמעותה התקרבות אל היעד, בעוד החלטה שאינה נכונה גוררת התרחקות מהיעד.
דמיינו שאתם צועדים באמצע שדה מוקשים ואינכם יודעים לאיזה כיוון עליכם לצעוד על מנת לצאת מכלל סכנה, קיימות שתי אופציות שבהם אתם יכולים להיות בטוחים, מקומות בהם דרכתם ומקומות בהם ראיתם אחרים שדרכו.
רבי מסמן לנו את שתי הקטגוריות בהן צריכה הדרך שבה אנו בוחרים לצעוד בעולם, "כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם", כלומר שגם האדם עצמו רואה אותה כדרך ראויה אך גם שאר האנשים רואים אותה ככזו.
אך גם לאחר שכבר בחרנו את הדרך הנכונה המתאימה לנו ישנם שלושה דברים שעלולים להסיט אותנו ממנה וכנגדם נותנת המשנה מענה:
[1] הטוב יותר – הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר העלה על הכתב ביצירתו La Bégueule ב-1772 את המשפט "Le mieux est l’ennemi du bien" שפירושו הוא, אויבו של הטוב הוא הטוב ביותר, המחשת הרעיון מבוטאת גם בפתגם הידוע , "עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ" וצורות נוספות, המשנה משדלת אותנו לקחת פעולה קטנה כגדולה שכן אין לנו את היכולת לדעת האם נצליח לבצע לבסוף את הגדולה ובנוסף כיצד זה ישפיע על המשך הדרך שלנו.
[2] חוסר אנרגיה – בעבודתי נדרשתי בעבר למצוא דרך לשפר תהליך מסויים שבו עסקנו, לאחר שהתייעצתי עם מס' אנשים לגבי התהליך והדרך הנכונה ביותר לבצעו מצאתי את עצמי עומד מול משפט המחץ, " אם זה עובד אז למה לגעת?". רבי שכתב את המשנה מזהה את הנטייה האנושית להימנע משינויים ולכן מציע לבחון את חוסר העשייה כהפסד של ההישג אותו יכולנו להשיג.
בצד השני של חוסר הרצון כדאי לבצע פעולות על מנת להימנע מנזק, אנו יכולים לראות חברות רבות המשקיעות כיום בתחומי הבטחת איכות על מנת למנוע הפסדים גדולים. אחד מהמקרים שגרמו להבנת הערך והצורך בתחום זה קרה בשנת 1996 כשסוכנות החלל האירופית ניסתה לשגר את Ariane 5 (רקטה המשמשת לשיגור לוויינים כבדים למסלול הנמוך של כדור הארץ), הרקטה שהתפוצצה בעת נסיון השיגור עלתה לסוכנות כ 200 מליון דולר, הסיבה לפיצוץ היתה תקלת תוכנה שהיתה עשויה להתגלות בביצועה בדיקה פשוטה שמעולם לא בוצעה.
[3] תאווה לפיתויים – לפני כשלושה חודשים שמתי לי למטרה לאכול אוכל בריא יותר ואם להיות יותר ספציפי, להפחית את כמות הסוכר שנכנסת אל גופי. בבוקר למחרת כשהגעתי לעבודה קידם את פניי אחד מחבריי לעבודה עם מגש ובו עוגת שוקולד שהביא לכבוד יום הולדתו. בכל מטרה שנשים לעצמנו יהיו הרבה מאוד פיתויים למה לרדת מהדרך שבחרנו, אם נרצה לקום מוקדם יותר – פתאום יהיה לנו מאוד קר בבוקר או שנהיה מאוד עייפים, אם נרצה לאכול בריא – ממתקים ומיני מטעמים יקרצו לנו בכל פינה, אם נרצה לכתוב ספר – החדשות ייראו לנו פתאום מעניינות מאי פעם וכן הלאה (אני בטוח שלכל אחד מהקוראים יהיו דוגמאות מעולות מחוויותיו).
המשנה נותנת שלוש שיטות שבעזרתן ניתן להתגבר על הפיתוי העומד לפתחנו בכל אחד משלושת הרבדים בהם האדם פועל מול העולם, בין אדם למקום, בין אדם לחברו ובן אדם לעצמו.
דע מה למעלה ממך (בין אדם למקום) – הבעל שם טוב הקדוש אומר על מילים אלו שהאדם צריך לדעת שכל מה שלמעלה, הוא ממך, כלומר שיש לנו השפעה ואחריות כלפי העולמות העליונים, במסכת קידושין (מ:) אומרים חז"ל שאדם צריך לראות את העולם כאילו חציו זכאי וחציו חייב ולכן כל פעולה שהאדם עושה ביכולתה להכריע את הכף לזכות או לחובה.
עין רואה ואוזן שומעת (בין אדם לחבירו) – הורדוס שהיה עבד בבית חשמונאי, מרד באדוניו והפך להיות למלך על יהודה, כשהפך למלך הרג הורדוס את כל החכמים שהיו בזמנו מלבד חכם בשם בבא בן בוטא שהיה עיוור. יום אחד החליט הורדוס לבדוק את נאמנותו של בבא בן בוטא, התיישב לידו ברחוב וניסה לשדל אותו לקלל את העבד הורדוס שמרד, גנב את כס המלכות והרג את כל החכמים. בבא בן בוטא שלא ידע מי האדם המדבר איתו סרב לעשות זאת על אף כל הפצרותיו של הורדוס. לבסוף ניסה הורדוס לשכנעו שלא יאונה לו כל רע משום שאף אחד לא שומע ולכן אין מי יספר על כך למלך, ענה לא בבא בן בוטא כמאמר הפסוק בקהלת (י,כ), "עוף השמים יוליך הקול", סופם של דברים להישמע וכמאמר הביטוי בין זמננו "אוזניים לכותל".
כל מעשיך בספר נכתבים (בין אדם לעצמו) – המהר"ל כותב בפירושו רעיון מדהים, האדם צריך לדעת שכל פעולה שהוא עושה בעולם משאירה חתימה כלשהי שלא ניתן לשנותה לאחר מכן (דוגמא אחת לכך היא כוס שנשברת, גם כאשר יודבקו כל החלקים בצורה טובה עדיין יהיה ברור לכולם שהכוס נשברה). עמוק יותר מזה היא ההשפעה של כל פעולה שאנחנו עושים על המוח שלנו, בכל פעולה שאנחנו עושים נוצר במוח שלנו מסלול חדש בין שתי סינפסות, ככל שאנו חוזרים על הפעולה אותו מסלול מתחזק ונוצר הרגל, ככל שלא נבצע את אותה פעולה שוב המסלול אמנם יישאר חלש אך תמיד יהיה מוטבע במוחנו.
קחו לכם כמה דקות ותחשבו על זה, מה המטרות שסימנתם לעצמכם בחיים ומהם המסיטים איתם אתם מתמודדים מול כל אחת מהן, בהצלחה.
