You are currently viewing פרק ב משנה ה – מעיין החכמה
Photo by Nitin Arya: https://www.pexels.com/photo/photography-of-book-page-1029141/

פרק ב משנה ה – מעיין החכמה

" הוּא הָיָה אוֹמֵר, אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ "

הדרך הטובה ביותר להתקדם ולהצליח היא פשוט לא להפסיק ללמוד ולהחכים.

היא עמדה ברגליים רועדות מול המלך באולם המשפט, לצידה עמדה מי שהיתה חברתה במשך שנים רבות. מה בפיך? הרעים המלך בקולו, שקט השתרר באולם וקולה החל להישמע. אדוני המלך אני והאישה שנמצאת פה גרות באותו הבית ושתינו ילדנו בנים לאחרונה. באמצע הלילה מת בנה של חברתי והיא החליפה את הילדים, בבוקר כשהתעוררתי והילד המת לצידי, הבחנתי מיד שזהו אינו בני, אלא הבן שלה.מה פתאום?! התפרצה שנייה לדבריה הבן שלך הוא זה מת והבן שלי הוא החי.

המלך שמע את טענותיהן של שתי הנשים, חשב מספר דקות וקרא, תחצו את הילד לשניים וכל אחת תקבל חצי. מיד קראה האם האמיתית, לא ולא, תנו לה את הילד, עדיף שיחיה אצלה מאשר שימות. מיד עמד שלמה המלך ואמר, ובכן זוהי האם האמיתית, תנו לה את הילד.

הסיפור שמוכר גם כמשפט שלמה, מהווה דוגמא לחוכמתו הרבה של שלמה המלך שמתואר בתנ"ך כחכם באדם. המשנה מדריכה אותנו לא רק בחשיבות של החכמה והלימוד על מנת להגיע אליה, אלא גם מצביעה לנו על הנקודות החשובות שאליהם כדאי לנו לשים לב:

[1] מידע נדרש (אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד) – מכל פינה עולה וצף המשפט "אין שכל אין דאגות", אבל האמת היא שבהיעדר שכל אדם אינו יכול להבחין בדברים שמהם עליו להיזהר ולכן לא רק שיש סיבות לדאגה, האדם שנמצא במצב זה נמצא בבעיה גדולה יותר שכן שאינו יודע להבחין בכך ולפעול על מנת להימנע מכך.

S.M קנדית שבחרה להישאר בעילום שם היא בין האנשים הבודדים בעולם (מאות בודדות) שסובלים ממחלת "אורבך-ווייט", מחלה הגורמת לאנשים הסובלים ממנה לא לפחד משום דבר. מחלה זו נגרמת כתוצאה מפגיעה באמיגדלה שמהווה כסוג של מערכת התראה של הגוף מפני סכנה, תחושת הפחד המתפשטת לעיתים בגופנו גורמת להעלאת האדרנלין בגוף שגורם למספר שינויים גופניים וביניהם הגברת קצב פעימות הלב, העלאת לחץ הדם והרחבת כלי הדם אל השרירים בשביל להכין את הגוף שלנו להתמוד עם הסכנה המתקרבת.

על מנת שנוכל להיזהר ולהימנע מדברים שעלולים לפגוע בנו עלינו להבין קודם כל מהם הגורמים הללו שלעיתים קרובות אינם גלויים במישורים שונים של החיים. אך הימנעות מסכנות או פגיעה אינה הצלחה בפני עצמה מה שדורש בתורו לימוד מעמיק על מנת למצוא את הדרכים להצלחה, אי נפילה לבור אינה הצלחה בפני עצמה אך אם נוסיף לכך טיפוס על סולם נוכל להגיע אל הגג. דוד המלך ניסח זאת בארבע מילים "סור מרע ועשה טוב" (תהילים לד,טו), גם תרי"ג המצוות המובאות בתורה מחולקות למצוות לא תעשה ולמצוות עשה, כלומר ממה להימנע בכדי לא ללכת אחורה ומה לעשות על מנת להתקדם ולהצליח.

[2] סביבת למידה (לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד) – שיטת 5WHY הינה שיטה נפוצה בעולם בה נעשה שימוש לאיתור קשרי סיבה ותוצאה ומובילה לאיתור גורמי שורש, הטכניקה שפותחה במקור על ידי סקיצ'י טויודה היפני והייתה אחת מאבני היסוד במתודולוגיות הייצור של תאגיד הרכב היפני טויוטה, היא מרכיב קריטי בהדרכה לפתרון בעיות. השיטה אומצה על ידי חברות וארגונים רבים על פני הגלובוס בכל תחומי העיסוק.

חכמי ישראל לאורך הדורות הכירו בערך שאילת השאלות, ובליל הסדר הטמיעו את שאלות "מה נשתנה?" על מנת ליצור פתח להסבר והעברת המסורת מאב לבן. ילדים מגיל צעיר שואלים המון שאלות מתוך סקרנות ורצון להבין כיצד הדברים עובדים, והדבר החשוב ביותר היום בכל עבודת מחקר אקדמית היא שאלת המחקר. אך ישנם מקומות שבהן פעולות שונות של מנהלים הורים ואפילו סביבה חברתית מונעת מאנשים לשאול מתוך חשש שיבולע להם או שילעגו להם. על מנת לעודד חקירה ושאילת שאלות עלינו ליצור סביבה תומכת לכך ע"י עידוד והכלה של שאלות מסוג זה, גם אם לפעמים זה לא נוח לנו.

[3] מיקוד (לא כל המרבה בסחורה מחכים)האם כל דבר שנלמד יועיל לנו? אנחנו נמצאים בעידן שבו העולם עבר ממצב של חוסר מידע למצב של עודף מידע מטורף והאתגר הגדול הפך להיות הוצאת המידע הרלוונטי והמועיל מתוך כל הים הזה. בעולם כזה שבו אנחנו מופצצים בתוכן שפעמים רבות אינו מועיל ואף מזיק, היכולת שלנו לזקק את הדברים שיועילו לנו מתוך ים המידע המתחרה על תשומת הלב שלנו, עשויה להיות הרת גורל.

[4] פריצת דרך (ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש) – ניתן ללמוד על חוזקתה של חברה ממבט על מחלקת המחקר והפיתוח שלה ומסוגי הפרויקטים בהם היא עוסקת. "סולם בונן" הנושא את שמו של זאב בונן שהיה מנכ"ל רפאל בין השנים 1970 – 1978 ו 1982 – 1987, מסווג בין דרגות סיכון של פרויקטים טכנולוגיים לפי המדרג הבא: (1) טכנולוגיה מוכרת בחברה ונעשה בה שימוש בעבר (2) טכנולוגיה מוכרת בחברה אך לא נעשה בה שימוש בעבר (3) טכנולוגיה מוכרת בעולם אך אינה מוכרת בחברה (4) טכנולוגיה שאינה מוכרת בעולם ואינה מוכרת בחברה.

דווקא פרויקטים מסוג 3 ו- 4 העוסקים באיזורים שבהם לא דרכה רגל אדם (בחברה או בעולם) הם אלו שעשויים להפוך חברה לראש חץ בתחומה, זהו כנראה סודם של חברות כמו אפל, 3M ויזמים כמו אילון מאסק, הנרי פורד ונוספים וזהו ככל הנראה גם סודה של מדינת ישראל המכונה אומת הסטארטאפ.

בתפקיד המקצועי הראשון שלי הגעתי לעסוק בתחום שלא עסקו בו קודם באותו ארגון, התחושה כפי שהגדרתי אותה לא פעם בפני חבריי היתה כהליכה בשדה שלא עיבדו אותו מעולם, מתחת לכל אבן שהרמתי מצאתי אוצר.

התפתחות והצלחה אינם תוצר של מזל או צירופי מקרים אלא תוצאה ישירה של למידה ומחקר מוכוונים למטרה הרצויה.

🤞 הישאר מעודכן

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.