" אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. אָמַר לָהּ, עַל דַּאֲטֵפְתְּ, אַטְפוּךְ. וְסוֹף מְטִיפַיִךְ יְטוּפוּן" (על כך שהרגת, הרגו אותך, ואלה שהרגו אותך, ייהרגו גם הם בידי אחרים)
מה שאנחנו עושים בעולם משפיע על מה שהעולם יניח לפתחנו.
בבוקר שבו השתחררה לאחר ניתוח לב מסובך ואשפוז ממושך, הביטה רוזלין ג'קסון בחשבונית שהוגשה לה באחד מבתי החולים הגדולים בארצות הברית. בתחתית הדף מתחת לפירוט הטיפולים שעברה הופיעה הסכום לתשלום, $53,000. הפתעה גדולה הופיעה על פניה כאשר הבחינה במשפט שנכתב מתחתיו בכתב ידו ובחותמתו של מנהל המחלקה פרופ' ארתור מילס שהינו אחד ממנתחי הלב הטובים בעולם, שולם לפני 50 שנה באמצעות כוס חלב וארבע עוגיות.
50 שנה קודם לכן נפטר אביו של ארתור מילס, מאמציה של אימו שעשתה ככל יכולתה על מנת להביא אוכל לבנה, לא תמיד הספיקו. בוקר אחד לא היה בביתם אוכל ואמו שלחה אותו לבית הספר עם קוביית סוכר שתעזור לו לעבור את היום בבית הספר תוך הבטחה שכאשר יחזור מבית הספר תחכה לו ארוחת צהריים.
ארתור שהיה רעב מאוד החליט לנסות את מזלו והלך לבקש פרוסת לחם באחד מהבניינים שעמדו ליד בית הספר. בכניסתו לבניין הבחין בשתי דלתות ובגלל שפחד מציור הנמר שהיה על אחת מהן, דפק על השנייה שעליה היה כתוב 'מוריס ג'קסון'. את הדלת פתחה ילדה כבת גילו, מרוב מבוכה ביקש מהילדה כוס מים והילדה ענתה מיד, אצלנו שותים חלב, תרצה שאביא לך כוס חלב?
ארתור שהפעם האחרונה שבה שתה חלב היתה זמן רב קודם לכן ענה בחיוב. הלכה הילדה למטבח וחזרה עם כוס חלב וארבע עוגיות, אצלנו אוכלים עוגיות כששותים חלב, אמרה. ארתור שתה את החלב ואכל את העוגיות בתיאבון גדול והודה לילדה. לפני שחזר לבית הספר שאל אותה לשמה, 'רוזלין' היא ענתה.
במילותיו של הרמב"ם, "וזה דבר הנראה לעין בכל עת ובכל זמן ובכל מקום, שכל מי שיעשה רע ויחדש מיני החמס, שהוא עצמו יוזק מן הרעות ההם בעצמם אשר חידש, מפני שהוא לימד מלאכה שתעשה נזק לו ולזולתו. וכן כל המלמד מעלה שמחדש פועל טוב מן הטובות, יגיעהו תועלת הפועל ההוא, מפני שהוא מלמד דבר שיעשה טוב לו ולזולתו".
העולם בנוי כך שכל מה שאדם עושה חוזר אליו חזרה בסופו של דבר, בואו נוודא שחוזרים אלינו רק דברים טובים.
