" אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. אָמַר לָהֶם צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן רָעָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר רָע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן רָע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם. אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם, כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז) לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב רָע. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם"
ברגע שנתקן את השורש שממנו יוצא הכל, העץ יצמח היטב מעצמו, הלב הוא השורש שלנו.
בשנת 2005 התיישב רועה הצאן של העיר גבאס שבמחוז ואן בטורקיה לאכול את ארוחת הבוקר. לפתע ראה כבשה אחת שמתקרבת לקצה הצוק וקופצת למטה, למרבה פליאתו ועל אף נסיונו לעצור זאת כל הכבשים בעדר הלכו בעקבותיה וקפצו גם הן אחת אחרי השנייה, כתוצאה מכך כשליש מהעדר שמנה 1,500 פרטים מצא את מותו (סוכנות הידיעות AP).
בכל עדר כבשים ישנה כבשה המכונה משכוכית, לאן שהולכת המשכוכית ילך אחריה כל העדר ובשל כך רועים רבים שמים על צווארה פעמון.
על דברי רבי יוחנן שאומר על דברי רבי אלעזר בן ערך לב טוב שהם כוללים גם את כל דברי חבריו כותב המהר"ל "שהלב נחשב כמו שורש שממנו מתפשטים כל כוחות הנשמה", כלומר לאן שהלב הולך, הולכים כוחות הנשמה אחריו.
ואיך נהפוך את הלב שלנו ללב טוב? המשנה מונה ארבעה דברים:
[1] עין טובה – בבוקר אחד מיני רבים נסעתי במעלה הדרך מצומת רחלים אל העיר אריאל, בתעלה בצד הדרך שכב רכב מרוסק, אחר כך שמעתי שהנהגת שנסעה בו יצאה עם פצעים קלים בלבד. לאותה נהגת עמדה הבחירה האם לקלל את מזלה הרע על עצם התאונה, או לברך את מזלה הטוב על כך שקיבלה את חייה במתנה. בשונה מהמשפט הידוע על חצי הכוס המלאה מול חציה הריק, הכוס האמיתית היא תמיד מלאה ואנחנו יכולים לבחור האם טעמה יהיה מתוק, חמוץ או מר.
[2] חבר טוב – החכם באדם כתב בספר משלי (יב,כה) " דאגה בלב איש ישיחנה ", בפירוש באר מים חיים על ספר בראשית הוא כותב על פסוק זה " ישיחנה לאחרים כי כאשר יגיד האדם צרתו ודאגתו אשר בלבבו משפה ולחוץ יקיל הדאגה מן הלב ".
לכל אחד מאיתנו יש דאגות שמכבידות על ליבנו, פריקתם אצל חבר משחררת הלב והמחשבה לעסוק בדברים החשובים לנו באמת. ביכולתנו לעזור לאנשים החשובים לנו רק בכך שנהיה קשובים וערניים אליהם, דבר זה לא רק שיעשה טוב לאהובים שלנו וכתוצאה מכך ישפר גם את חיינו, אלא גם עשוי במצבים מסוימים להציל חיים, תהיו חברים.
[3] שכן טוב – לילה אחד התעוררנו לכל בכי של הילד, כשהגענו אל מיטתו לא היה ספק, הילד קודח מחום. החלטנו לנסוע למוקד רפואה דחופה אך עמדה בפנינו הדילמה מה לעשות עם אחותו, בסופו של דבר התקשרנו לשכנה שהגיע מיד לשמור עליה וכך יכולנו לנסוע במהירות מבלי לטרטר אותה איתנו. בשונה מהחבר הטוב שמתבטא בתמיכה נפשית השכן מגיש עזרה נפשית ופיזית כאחד.
[4] הרואה את הנולד – את מבחן התוצאה כולנו מכירים וגם בהבדל בין טוב לרע הוא משחק תפקיד. כידוע הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות ולכן כוונה טובה לבדה אינה מספיקה. נניח שאדם כורת רגל למישהו אחר, זה יכול להיות רע אם מדובר במלחמה או מריבה אך יכול להציל חיים במקרה של נמק.
כשאנחנו נוקטים בפעולה מסויימת או אומרים משהו, אנחנו צריכים לחשוב כמה צעדים קדימה על התוצאה של זה ולפי זה להחליט האם לעשות זאת או לא.
לב טוב משמעותו מנוע פנימי שכל כולו מוכוון להשפעת טוב על הסביבה הקרובה שלנו והאנשים שחשובים לנו, בעיניי שווה את ההשקעה.