" רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוּתָא אוֹמֵר, תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלָּךְ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (דהי"א כט, יד) כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בַדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ "

אם המטרה שלכם לא תואמת את הקבוצה שבה אתם נמצאים אז אחד מהשניים או שתתאימו את המטרה שלכם או שתחליפו קבוצה, כך או כך תישארו ממוקדים בלייצר ערך עבורה.

הקשר האסטרטגי בין ארצות הברית לישראל מתבטא, בין היתר בסיוע הצבאי שהאמריקאים מעניקים לישראל מדי שנה. במסגרת תוכניות הסיוע, ובראשן ה-Foreign Military Financing (FMF), מוקצים לישראל מיליארדי דולרים. לשימוש בכספים אלו יש תנאי מרכזי וחשוב, ניתן להשתמש בו אך ורק לרכישת ציוד צבאי ותוצרת מהתעשייה הביטחונית של ארה"ב. היסוד שעומד בבסיס התנאי הזה הוא פשוט, הכסף אמריקאי ולכן הוא יתמוך בכלכלה האמריקאית.

למעשה אף אחד מאיתנו לא חי בחלל ריק וכולנו חלק ממשהו גדול יותר, משפחה, קהילה, מקום עבודה, עם וכן הלאה. כולנו נהנים מהיתרונות של להיות חלק, אך לצד זאת הקבוצות שסובבות אותנו דורשות גם הן את חלקן, ובמילים אחרות חלק מהערך שאנו מקבלים אנחנו נדרשים להשקיע בחזרה בקבוצה ולשרת את מטרותיה. אחת המצוות שמזוהה עם הרעיון הזה יותר מכל היא מצוות המעשר, שבה אדם נותן 10% לפחות מההכנסות שלו לתמיכה בעניים, בלומדי תורה או למטרות צדקה אחרות.

את מילות המשנה המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר, מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו, מפרש הרב קוק כך, "אף על פי שכל העולם כולו וכל המחשבות וההרגשות – כולן מלאים הם אור ה' וקודש של חיים עליונים… מכל מקום, מעין האורה היסודי הוא גנוז בתורה. וכשהולך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה, מה נאה ניר זה… – כי סוף כל סוף, מכל העולם אור חיים זורח הוא, אבל מן התורה שופע אור חיים דחיים, ואין עוזבים קדושה חמורה מקורית ותופסים במקומה קדושה קלה מעותקת". הרב קוק אומר במילים פשוטות גם בענייני קדושה יש תעדוף.

בצוותי פיתוח של מוצרים נוגים מנהלי המוצר להיעזר בסיווג של חבילות עבודה:

[1] חובה – חייבים לעשות בלי זה המערכת לא תתפקד ולא תיתן מענה בסיסי ללקוחות.

[2] אפשרי – תכולות שכדאי שיהיה אותן במוצר ואם יישאר לצוות זמן הוא ירצה להשקיע בהוספת היכולות האלו.

[3] נחמד – תכונות נחמדות בלבד שהן אומנם מגניבות ומוסיפות קצת "צבע" למוצר אך ממש לא היינו רוצים לבזבז עליהן את הזמן כל עוד ישנם דברים שחשובים ודחופים יותר לתפקוד המוצר שלנו.

למרות שגם תכולות מדרגה 3 תואמות את מטרת קידום המוצר ופיתוחו, אף מנהל מוצר לא ירצה שהמפתחים יעצרו פיתוח של תכולה מסוג 1 כדי לפתח אותו, קודם כל מסיימים את הדברים הכי חשובים ואחרי זה אם נשאר זמן אפשר גם להתעסק בשאר הדברים שמקדמים את המוצר.

המיקוד שלנו בעולם הזה חייב להיות סביב המטרה שלשמה הגענו אליו, וגם אז חשוב שנשים לב שאנחנו לא מוותרים על קפיצות גדולות בשביל כמה צעדים קטנים ונוצצים.