"משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה"
בוני מגדל בבל פשוט לא האמינו שזה קורה להם, הם כבר הרגישו שהם ממש נוגעים בשמים, ממש עוד רגע והם יוכלו לקטוף כוכבים לילדים או את הירח לאישה שהם אוהבים, אך לפתע ברגע אחד הם מאבדים את יכולת התקשורת הבסיסית ברגע אחד הם כבר לא מבינים אחד את השני והפרויקט האדיר שעליו עבדו יום יום במשך תקופה ארוכה קורס לנגד עיניהם, כל המאמצים ירדו לטמיון – אגב זכורה לי קריטורה משעשעת בנושא הזה שבה נראה אדם עומד על סולם ומבקש מחברו שיביא לו פטיש והוא במענה לוקח את הסולם שעליו הוא עומד. היכולת להעביר מסר מאחד לשני בצורה ברורה הוא היסוד הבסיסי ביותר של בני האדם על מנת ליצור בעולם ועל כן נראה אך טבעי שהוא יהיה הראשון לפתוח את המסכת החשובה הזו וכבר אמר שלמה המלך עליו השלום במשלי "מוות וחיים ביד הלשון".
את המשנה ניתן לחלק לשלושה חלקים:
[1] התאמת המסר לשומע (בין מסירה לקבלה) – לפני שנקפוץ לדוגמאות ננסה רגע להסביר את ההבדל בין קבלה למסירה כפי שמסביר אותו המהר"ל, על אף שמדובר בשתי מילים המבטאות את אותה פעולה (העברת משהו מאדם אחד לאדם אחר), בפועל ישנה משמעות גדולה לדיוק במילים. המסירה תלויה באדם שמוסר את הדברים ולכן היקף הידע שהועבר תלוי בכמות הידע שקיים אצל המוסר, לעומת זה בקבלה היקף הידע המועבר תלוי ביכולתו של המקבל לקלוט (גם כאשר למוסר יש ידע נוסף למסור), בהמשך המשניות נראה שמדובר אך ורק בלשון קבלה שזה סימן לירידה בגדלות הרוח של הדורות.
בעולם היום רווחת הבנת החשיבות של התאמת המסר לקהל היעד והיא מיושמת בכל התחומים החל מפרסומות הניבטות אלינו מכל פינה, הרצאות, לא מעט מקומות עבודה ששמים דגש על הנושא ונוספים, בשורה התחתונה – היכולת להבין את האדם שמולך ולהתאים לו את המסר הנכון מהווה את ההבדל בין הצלחה לכישלון.
במסגרת עבודתי כמנהל פרויקטים בחברה גדולה עסקתי בין השאר באפיון ובנייה של דשבורדים (סיכום נתוני הפרויקטים בצורה ויזואלית, גרפים וכדומה) שונים לטובת שליטה ובקרה על הפרויקטים המנוהלים בחברה, סמנכ"ל החברה הטיל משימה על אחד המנהלים לדאוג שכלל נתוני כוח האדם של החברה יוצגו בדשבורד שיעודכן בצורה אוטומטית מהנתונים הקיימים, בשל היכרותי הטובה עם אותו מנהל הוא ביקש את עזרתי בנושא ויחד חשבנו על פיתרון מסויים והלכנו יחד להציגו לסמנכ"ל. יום לפני ההצגה עברתי על המצגת ולא ממש אהבתי את הדרך שבה הוצגו הדברים וביקשתי מאותו מנהל לשנות כמה שקופיות, הוא שיתף אותי כי הוא מבין ומסכים עם הנקודות שהעליתי אך מהיכרותו עם הסמנכ"ל עדיף שהמצגת תישאר בתצורתה הנוכחית וכך אכן היה המצגת הוצגה כפי שהיא לשביעות רצון כולם (אם היינו משנים היה נגמר פחות טוב).
[2]מסורת = שייכות = חיבור – תרשו לי לברך אתכם בברכת "תרבחו ותסעדו" חג המימונה מבית היוצר של יהדות מרוקו הוא דוגמא נהדרת לחוזקה של מסורת שהחלה אי שם במאה השמונה עשרה וממשיכה עד היום, החג בו פותחים יהודי מרוקו את ביתם במוצאי חג הפסח כבר אינו נחלתם בלבד, זה שנים שכל העם היושב בציון משתתף עימם במסורת הנפלאה הזו וכל אחד שאינו נמנה על עדה זו מוצא לו חבר, שכן או מכר כדי לחגוג יחד איתו. המכנה המשותף הופך את מעביר המסר ומקבלו ליחידה אחת ונותן למקבל המסר את תחושה של אנחנו יחד, אני חלק ממך ואני כאן בשבילך.
בשירותי הצבאי הייתי ביחידת עורב צנחנים לשם הגעתי לאחר מעבר שני גיבושים, גיבוש צנחנים וגיבוש יח"טיות (יחידות חטיבתיות), תקופת ההכשרה של הלוחמים ביחידה נמשכת כשנה שבמהלכה שבועות שטח, ניווטים, סחיבת אלונקות אימוני ירי וקרב מגע ובגדול הרבה הליכות ארוכות עם משקלים על הגב במעלה הרים ובירידתם ודרכים נוספות להזיע את שאריות הנוזלים שבגופך (במאמר מוסגר באותה תקופה עברתי קילומטראז' שלא היה מבייש רכב, באמצעות רגליי בלבד). בסוף תקופת ההכשרה מקבל כל לוחם ביחידה את חולצת ה"מקור" המפורסמת, ומאז אותו יום בכל פעם שאני רואה מישהו שלובש חולצה כזו אני מיד ניגש להגיד שלום ומתחבקים כמו חברים טובים, זו כוחה של שייכות זו כוחה של מסורת.
"אנשים הם זהירים מטבעם כאשר הם מתבקשים לפתוח את הראש (הדבר היקר ביותר שיש להם) בפני זרים גמורים" כך כותב כריס אנדרסון נשיא ואוצר ראשי של TED והדרך להתגבר על הזהירות הזו היא להצליח ליצור חיבור.
[3]חלוקת המסר לשלושה חלקים – ההיסטוריה האנושית מלאה באזכורים הכוללים שלוש מילים בלבד מהמפורסמות שבהן אמרתו של יוליוס קיסר "vini, vidi, vici" (באתי, ראיתי, ניצחתי), גם הרפובליקה הצרפתית אימצה את הרעיון וסיסמתה עד 1790 היתה Liberté, égalité, fraternité"" (חירות, שוויון, אחווה), הכלל הזה מכונה גם "כלל השלושה בכתיבה" ומופיע בכל תחומי החיים.
אם נחשוב על זה רגע לעומק המספר 3 הינו המספר המינימאלי של רגליים על מנת ששולחן יוכל לעמוד יציב בכוחות עצמו, זהו המספר הקטן ביותר של צלעות בכדי שנוכל ליצור מצולע סגור, אפילו העם הנפלא שלנו עם ישראל התחיל משלושה אבות, המהר"ל עומד על כך בפירושו שבעזרת שלוש נקודת ניתן לפרוש כל נושא שרק נרצה -נקודה בקצה אחד, נקודה נוספת שהפוכה לה ונקודה שלישית באמצע – בואו ניקח לדוגמא את מידת הנתינה של אדם, נוכל לפרוש אותה בשלוש ההגדרות הבאות – פזרן, קמצן, נדיב. והכי מדהים שהזיכרון שלנו מחולק גם הוא לשלושה חלקים – "מודל שלושת המאגרים", שנבנה על ידי אטקינסון ושיפרין בשנת 1968 מחלק את הזיכרון לשלושה מאגרים – זיכרון חושי, זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך, המאגרים הללו מתארים את מסלול הקידוד של המידע בזיכרון.
ועכשיו תורכם – נסו לחשוב על מסר שאתם רוצים להעביר למישהו נסו לעצב את המסר כך שיהיה מותאם לאותו אדם ולבסוף פרשו את המסר באמצעות שלוש נקודות בלבד (אפשר יותר משלוש מילים) – בהצלחה.
