" שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר, כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה. וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה. וְכָל הַמַּרְבֶּה דְבָרִים, מֵבִיא חֵטְא "

ככל שאנחנו מדברים יותר אנחנו עושים פחות, ככל שאנחנו מדברים פחות אנחנו חושבים יותר וכתוצאה מזה גם עושים עוד יותר.

בשכונתו של רבי (רבי יהודה הנשיא) גרו שני אחים אילמים שהיו בניו של ר' יוחנן בן גודגדא. על אף שלא יכלו לדבר וללמוד בחברותא (שכן הדיבור הוא חלק מהלימוד), רצו מאוד ללמוד תורה ולכן בכל פעם שראו את רבי נכנס לבית המדרש כדי להעביר שיעור, מיד היו נכנסים גם כן לבית המדרש, יושבים לפניו ומקשיבים לדברי התורה שמסר.

רבי שראה את האש הבוערת בתוכם ואת מאמציהם המרובים ללמוד תורה, התפלל עליהם שיתרפאו ויוכלו לדבר. נעשה נס ושני האילמים שלא הוציאו מילה מפיהם במשך כל שנות חייהם החלו לדבר. לאחר זמן מה של שיחה עימהם, הבינו באי בית המדרש כי שניהם בקיאים בכל ההלכות, המדרשים והתלמוד ששמעו מרבי במשך השנים (חגיגה ג.).

המהר"ל מסיק מדברי המשנה, "כי כאשר ישתוק האדם, אז השכל פועל פעולתו, שאי אפשר שיהיו פועלים אצל האדם ב' דברים מתחלפים, השכל והגוף". כלומר כל עוד האדם מדבר תהליכי החשיבה במוחו עומדים מלכת.

קליפת המוח החיצונית המכונה גם ה"קורטקס", אחראית על עיבוד המידע הנאסף מחמשת החושים ובנוסף אחראית גם על שליחת פקודות מוטוריות לשרירי השלד. קליפת המוח האנושית היא מוקד החשיבה המודעת במוח והיא מטפלת בפעולות קוגניטיביות גבוהות כגון דיבור, הבנת שפה וקבלת החלטות. חלק מהקורטקס הינו הקורטקס הפרה פרונטלי (קליפת המוח הקדם מצחית), והוא אחראי על תפקודים מחשבתיים גבוהים וכן משמש כמרכז השליטה הקוגנטיבית והתפקודים הניהוליים (מתוך ויקיפדיה).

המחקרים מראים כי הקורטקס אינו מסוגל לעשות בצורה מודעת שני דברים בו זמנית (אמנם ניתן לעבוד על כמה דברים במקביל אך בכל פעם הקשב יינתן למשהו אחד בלבד). היוצא מן הכלל הן הפעולות שהתרגלנו לעשות באופן אוטומטי ולא מצריכות מאיתנו חשיבה מודעת. זו גם הסיבה שבוחרת המשנה להגיד "ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה", שכן על מנת לחדד את המחשבה נדרש פינוי מלא של כל משאבי הקשב ולא רק של הדיבור.

לפני מספר שנים לקחתי חלק בסדנה להעברת מסרים, אחד התרגילים בסדנה היה לדבר מספר דקות עם אחד מחברי הקבוצה ולאחר מכן לנסות להיזכר בפרטים שעלו בשיחה על אותו אדם. התוצאה למרבה המבוכה שכמעט אף אחד לא זכר דבר על חבירו, מנחה הקבוצה הסביר שהסיבה אינה זיכרון לוקה בחסר כי אם התמקדות שלנו כדוברים בדבר הבא שאני אגיד ולכן ממילא אין קשב פנוי בכדי לקלוט את המסרים המועברים על ידי בן שיחנו.

קתי לוקווד (מייסדת ומאמנת מנהיגות ניהולית ב- Blue Water Coaching Leadership), כותבת במאמר שפרסמה במגזין פורבס (Thinking Time Is Critical — It's Not Slacking Off) שפינוי זמן לחשיבה במהלך היום אינו מותרות, אלא מצרך חשוב מאוד.

במאמר היא מסבירה שאחת העצות הראשונות שהיא נותנת לבעלי עסקים, היא לפנות זמן ואפילו לשריין בלוז זמן בשביל לחשוב. בנוסף היא מציגה את התמונה שזמן החשיבה שהיה לנו בעבר כאשר היינו ממתינים לאוטובוס או לקבלת שירות בבנק לדוגמא, הוסט לטובת הפלאפונים החכמים שתופסים את מירב הקשב של רוב האנשים בזמנים הללו (אחת ההמלצות הינה לשים את הפלאפון בצד ולנצל את הזמנים הללו לחשיבה.

לבסוף חשוב לזכור כי גם המחשבה בסופו של דבר באה לעזור לנו ליצור בעולם ("ולא המדרש עיקר אלא המעשה"). בכל יום שישי לאחר כניסת השבת אנחנו נכנסים אל בית הכנסת ושרים ביחד עם כל הקהל את הפיוט "לכה דודי". מבין צלילי הפיוט מתנגנות להן המילים "סוף מעשה במחשבה תחילה".

פנו לכם זמן לחשיבה ותנו למוח לפעול במלוא כוחו ולקחת אתכם למחוזות נפלאים, פשוט תחשבו על זה.