" רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הֱוֵי קַל לָרֹאשׁ וְנוֹחַ לַתִּשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה "

הדרך הטובה ביותר להרגיש אהובים ושייכים במקום בו אנחנו נמצאים, היא לייצר רוגע וזרימה עם הסביבה על ידי זיהוי תפקידנו בסיטואציה המתפתחת ונהיגה בהתאם. 

אהבה ושייכות, זוהי הקומה השלישית בפירמידת הצרכים של מאסלו, באמצע בין שתי הקומות הראשונות, צרכים פיזיולוגיים וביטחון, ולפני שתי האחרונות, כבוד והערכה ומימוש עצמי. התיאוריה שהגה אברהם מאסלו ב1943, רווחת מאוד גם היום, מתארת את מדרג הצרכים הבסיסיים של האדם ובנויה בצורת פירמידה כך שמימוש מדרגה אחת תלוי במימוש כלשהוא של המדרגה מתחתיה.

את הדרך להשיג אהבה ושייכות, מפרט רבי ישמעל במשנה דרך 3 סוגי ממשקים שיש לנו במהלך חיי היום יום ובסיטואציות מסוימות -מי שיש להם יתרון עלינו (קל לראש), או שלנו יש יתרון עליהם (נוח לתשחורת) או ששווים לנו באותו נושא (הוי מקבל את כל האדם בשמחה).

כמו שראינו בפרק א משנה ו (עשה לך רב, קנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות) גם במקרה הזה, אותו אדם יכול להתאים לכל אחד משלושת הסוגים במצבים שונים. בכל מפגש כזה ככל שתהיה הסכמה בין הצדדים על דרך הפעולה תהיה זרימה, ברגע שאין הסכמה קיים פוטנציאל להתנגשות.ככל שנצליח להימנע מהתנגשות באמצעות הדרך שבה נבחר להסתכל ולהגיב בכל סיטואציה, תהיה יותר זרימה, יותר הערכה ותחושות אהבה ושייכות גדולות יותר.

[1] אחד המרכיבים הכי חשובים שהאדם צריך כדי ליצור ולפעול הוא מרחב בטוח, אדם שיעמוד על הגג של גורד שחקים ללא מעקה ככל הנראה יישאר קפוא במרכז הגג בעוד שמעקה מייצר לנו את המרחב הבטוח להתקרב עד לקצה הצוק ולהביט למטה.

בעולם שמלא בחוסר ודאות, תפקידם של בעלי הסמכות, כל אחד בתחומו הוא ליצור את המרחב הבטוח עבור מי שתחתיו, ההורים יוצרים את המרחב הבטוח לילדיהם, מנהלים לעובדיהם, רב לקהילתו וכן על זה הדרך. רק קבלה בהכנעה של סמכותו של בעל הסמכות (קל לראש) מאפשרת לנו "להנות" מאותו מרחב בטוח ולהצליח ליצור ולפעול ברוגע.

[2] פעם בשנה, זו התדירות שקובעים התקנים 1928 ו 1596 לבדיקת התקינות של מערכות ספרינקלים וכיבוי אש, לכל מערכות הבטיחות שעוטפות אותנו יש תקני בטיחות שבהם הן צריכות לעמוד כדי לוודא שהן אכן ניתנו את הכיסוי הנדרש ובנוסף על הן דורשות בדיקה תקופתית.

גם "דיירי" המרחב הבטוח שאנחנו אחרים על יצירתו ופעילותו בודקים את התקינות שלו כל הזמן, ילדים בודקים את הגבולות של הוריהם, תלמידים את הגבולות של המורים וכן הלאה, אם נדע שמטרת בדיקת הגבולות הזאת אינה כדי להשמיד את המרחב הבטוח שיצרנו בעמל רב, אלא רק כדי להיות בטוחים ביציבותו, נוכל לקבל זאת בהבנה ובאמפתיה (נוח לתשחורת) ולעבור את הביקורת יחד איתם בהצלחה.

[3] המרחב שבו אנחנו חיים ופועלים כולל אנשים נוספים וגם להם יש את היכולת לערער את הביטחון שלנו במרחב, על כך אומרת המשנה הוי מקבל את כל האדם בשמחה.

החיוך הוא דבר מדבק, במחקר שפורסם בשנת 2016 ע"י פאולה נידנטל ואדריאן ווד פסיכולוגים חברתיים מאוניברסיטת ויסקונסין מתארים השניים כיצד אנשים מחקים בצורה בלתי מודעת את הבעות הפנים של האנשים שמולם, במחקר קודם שנעשה בשוודיה בשנת 2002 נמצאה ע"י חוקרים מאוניברסיטת אופסלה הסיבה לכך שכמעט בלתי אפשרי לשמור על ארשת פנים רצינית כשהאדם שמולך מחייך, הסיבה לדבריהם היא שלאיזור במוח שאחראי על זיהוי הבעות פנים יש מסלול שעוקף את האיזור שאחראי לעיבוד מידע ובכך מפעיל תגובת חיקוי אוטומטית היישר מהתת-מודע.

אהבה ושייכות חשובים לנו על מנת ליצור ולהתקדם, קבלו עליכם את בעלי הסמכות בדרך, גלו אמפתיה לאילו שנמצאים תחת סמכותכם אבל יותר מכל פשוט תתמידו בחיוך.