" הוּא הָיָה אוֹמֵר, הַכֹּל נָתוּן בָּעֵרָבוֹן, וּמְצוּדָה פְרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים. הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבוֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִים מַחֲזִירִים תָּדִיר בְּכָל יוֹם, וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמוֹכוּ, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לַסְּעוּדָה "
כל דבר שקורה לנו הוא תוצאה של דברים שעשינו בעבר, לפעמים הקשר ישיר ולפעמים לא, אבל מה שחשוב הוא שזו הדרך שבה אנחנו יכולים היום, לעצב את העתיד שלנו להיות טוב יותר בשבילנו.
למרות שבכל פעם היו באיזור אחר בארץ, הפורמט של לילות הניווט במהלך המסלול הצבאי היה דומה, לכל צמד היו את הנקודות שאליהן הוא צריך להגיע וכולם היו מתחילים מאותה נקודה עוברים באותה נקודה מסוימת ומסיימים באותה נקודה כמו כולם. למרות שדרכי הזוגות הצטלבו מפעם לפעם החוויה והמסלול שעבר כל אחד מהמנווטים הייתה שונה לחלוטין מחברו והושפעה מהיכולות של חברי הצמד, האמונה שלהם בעצמם וההחלטות שקיבלו במהלך הניווט. למעשה כל אחד מחברי הצוות הושפע גם מיכולות חברו שכן שני חלקי הניווט חולקו ביניהם חצי חצי.
הפיתויים לקצר את הדרך נמצאים בכל מקום, בחירת חציית נחל בנקודה לא מתאימה יכולה להוביל לטבילה במימיו, הדרך הלא נכונה עשויה להיחסם על ידי גדר תיל גבוהה, עלייה וירידה של הרים וגאיות, הליכה על עצים שנרקבו בצד הדרך שנים וכל צעד קדימה הרגל נופלת מטר למטה או סיום מוקדם של הלילה בעקבות פציעה. כל בחירה מוטעית עשויה לערער את האמונה בדרך שנלמדה לפני הניווט ולהוביל אל הטעות הבאה.
המשנה נפתחת בכך שהכל נתון בעירבון, לכל בני האדם ישנן נקודת פתיחה (לידה) ונקודת סיום (מוות) דומות, אך הזמן המוקצב לכל אחד מאיתנו, המסלול והנקודות בהן אנחנו עוברים, ההצטלבויות שנקרות בדרכנו ועשויות להשפיע על ההמשך יוצרות חוויות חיים שונות מאחד לשני.
חשוב שנדע שבדומה למצודה הנפרשת כדי ללכוד בעלי חיים, קיימים לכל אורך הדרך פיתויים רבים שנועדו לבחון את היכולת שלנו לבחור בין טוב לרע, הימשכות אחר דבר מסוים אינה בהכרח אומרת שזה מה שנועדנו להיות, ייתכן שזהו דווקא מבחן למשהו שממנו כדאי להימנע ולכן כל דבר צריך להיבחן באמות המידה של ההשפעה שלו עלינו לטוב או לרע (מה שטוב לאדם אחד יכול להיות הרסני לאחר).
כשהולכים עם הילדים לסופר הם רוצים שנקנה להם כמעט הכול, אך אין זה אומר שכל דבר שהם רוצים ומתפתים אליו בהכרח ייטיב איתם. ממש כמו בחנות אף אחד לא ימנע מאיתנו לבחור משהו מסוים ולפעמים כמו שכותב פירוש 'תפארת ישראל' "היצר הרע הוא התאווה שבאדם, הוא החנווני המקיף ומקרב האנשים אל סחורתו. שגם אם לא יראה האדם הדבר שמחטיאו, יצרו יפתהו לילך לשם".
אל מול הפיתויים החזקים הללו שנמצאים בכל פינה, חשוב שנזכור שהכל נרשם בפנקס, לכל פעולה שאנחנו עושים יש טביעת אצבע, המוח והנפש שלנו מתעצבים קצת בכל פעולה שאנחנו עושים, מילים שאנו אומרים או מחשבה שאנחנו חושבים ולכל דבר כזה יש השפעה גם על אנשים אחרים ועל המציאות שאנחנו חיים בה.
המשנה מסיימת בכך שנפרעין מן האדם מדעתו או שלא מדעתו פירוש 'תפארת ישראל' מסביר שלפעמים התוצאה הפחות מוצלחת מבחינתנו מגיעה כתוצאה מבחירה שלנו ישירות ואנחנו יכולים לקשור אותה להחלטה שקיבלנו, אם נחזור לניווטים השלב שבו חוט התיל עשה לי חור ביד היה לא רק כתוצאה מההחלטה שקיבלתי לטפס על הגדר, אלא גם כתוצאה מההחלטה שקיבלתי ק"מ קודם, להמשיך דרך הכפר במקום לחזור קצת אחורה אל השביל שעולה לפסגה בנחת.
אבל לפעמים אין לנו את היכולת להצביע על ההחלטה הישירה שביצענו שגרמה לכך, גם במצב הזה אומרת המשנה שיש להם על מי שיסמוכו והדין דין אמת ולכן כשקורה משהו במקום לחפש את הגבאי התורן עלינו לחזור לפנקס לנסות להבין מה עשינו לא נכון, לתקן ולעצב בהתאם את המשך הדרך.
זה לא באג (תקלת פיתוח) זה פיצ'ר (התנהגות מתוכננת), הפיתויים הרבים שפזורים מסביבנו אינם תקלה שמונעת מאיתנו לבחור בטוב על פני הרע, אלא מוצר שנועד לגרום לנו לאמן את עצמנו לזהות טוב יותר את ההבדלים ביניהם ולמרות שלעיתים הוא פחות זוהר, לבחור בטוב עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם.
